שובר שמירה, חייב
שהאביב בפתח וחופשת הקיץ קרב ובא, נפתחת עונת התיירות במהלכה רבים מתארחים בבתי מלון ובתי הארחה, שהם מצוידים במצלמות, במכשירים טכנולוגיים ניידים ובפרטי ערך יקרים. לא אחת חווים המטיילים תחושה נוראה כתוצאה מאובדן או גניבה שהתרחשה בין כותלי מקום שהייתם במלון. על אף שהאובדן לא היה בשליטתו של המלון, קיימת אחריות מלאה לבעלי המלון להשיב את ערכו המלא של אובדן הנכס או הנזק שנגרם לחפץ, מתוקף חוק השמירה.
לאורך השנים עניין של שמירה היוו חלק בלתי נפרד ממהלך החיים השגרתי בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. מדינת ישראל נמצאת תחת איומי טרור ופיגועי פח"ע באופן תמידי. הקושי של כוחות הביטחון להגן על האזרחים והאינטרס הציבורי אל מול איומי הטרור, במקביל לאירועים פליליים, הגביר את הצורך באמצעי שמירה, בין היתר על ידי הצבת שומרים בכניסה למקומות ציבוריים, בתי מלון ומתקני ספורט, לשם הרתעה וכדי לתת תחושת ביטחון לציבור ומענה הולם ומידי בשעת הצורך.
מבחינה תאורטית ניתן לחלק את חובותיו של השומר לשתיים. האחת, שמירה והגנה על הנכס והשנייה, חובת השיפוי על אובדן או גניבת הנכס הנשמר.
שמירת נכס בישראל מוגדרת בחוק השומרים שנחקק בשנת 1967. החוק מגדיר את יחסי השומר אל מול בעלי הרכוש המופקד אצל השומר, בין על ידי משכון, הובלה, שליחות ושמירה ועל יחסי ההתקשרות בין השומר למעסיקו. מקורו של החוק הוא מקובץ החוקים העות'מני ששימש את אימפריה העות'מנית, בו נעשה שימוש במדינת ישראל עד שנת 1984. על פי החוק, קיימת התקשרות בין בעל הנכס לשומר - "החזקתו כדין שלא מכוח בעלות", וישנה חובת פיצוי במקרה של אובדן או נזק וגניבה. כל זמן שהשומר מחזיק בנכס של אחר, קיימתם כלפיו, אחריות על הנכס לאובדן או לכל נזק שיגרם לנכס בעודו אמון על המשמר משום היותו "שומר בשכר". שומר על נכס בחינם ללא קבלת תמורה, ללא תועלת לעצמו, איננו אחראי על אובדן הנכס ולנזקו, אלא אם יתרשל בשמירה עליו.
ישנם מספר עסקאות הנכנסות בגדר שמירה המוגדרים "שומרי שכר". למשל: שוכר דירה נחשב שומר בשכר משום שיש לו הנאה מן השכירות – השימוש בנכס. למרות שהוא משלם לבעל הנכס עבור הנאתו. כמו גם, אמן שקיבל לידיו מוצר לתיקון, משום שהוא נהנה מהתמורה שהוא מקבל עבור הנכס שברשותו לתיקון, למרות שהשכר הוא עבור עבודתו ולא שמירתו. גם סוכן מכירות העוסק במכירת נכס עבור בעליו תמורת עמלה והנכס נמצא ברשותו ובחזקתו כדי להציגו לקונים, הוא בגדר שומר בשכר, משום שיש לו טובת הנאה מעצם החזקת הנכס ברשותו.
סעיף 12 לחוק השמירה קובע הוראות מיוחדות לגבי בתי מלון, בתי אירוח ופנסיונים. למרות שבעל המלון איננו המחזיק הישיר של הנכסים שהביא האורח למלון, דין בעל המלון כדין שומר בשכר, ולבעל המלון קיימת אחריות לשפות את בעל הנכס על אובדן וכל נזק שנגרם לנכס.
הצורך לקביעת חוק מוגדר וברור ביחס לבתי מלון התעורר בשל הסכנה הקיימת לאובדן רכוש מחדרי המלון לאור העובדה שמקובל כי עובדי המלון הרבים, נכנסים לחדרי האורחים לשם ניקיון החדרים וסידורם אף שהאורח איננו מצוי בחדר, ומכאן, שקיימת סכנה גדולה לגניבת חפצים מהאורחים על ידי עובדי המלון. הבסיס לאחריות המוטלת על בית המלון נובעת מהחובה המוטלת על המלון להקניית ביטחון אישי וחפצי לאורחיו בתמורה לטובת ההנאה שהמלון מפיק מהתשלום שגובה בעד האירוח, ומתוך הזכות להגנה בשטח המלון הכולל את כל מתקניו.
על פי אמנה שנכרתה על ידי מועצת מדינות אירופה, בחודש דצמבר 1962, קיימת אחריות על המלון לחפציו של האורח גם שאינו במלון. לבעל המלון ישנה אחריות על חפצי האורח, לזמן סביר, גם טרם כניסתו למלון וגם במועד שלאחר עזיבתו את המלון. על פי האמנה, האחריות על חפצי האורח מוגבלת לגובה סכום מסוים שנקבע, ואינה כוללת כלי רכב או בעלי החיים.
בפרשת משפטים – ספר שמות, קיימת התייחסות לעניין השמירה ואחריותם של השומרים בנושא ממון ומיטלטלין. שם נאמר: "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים, לשמור וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוהים... , אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם. ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו". אדם אשר מסר לחברו כסף או כלים למשמורת ואלה נגנבו מביתו של השומר, תחילה יש לחפש את הגנב. אם הגנב ימצא ישלם פי שניים. ואם לא ימצא הגנב יבוא השומר בפני חכמים לבירור. אם לא יתרשל בשמירה פטור, במידה ויוכח שיתרשל בשמירה או עשה שימוש בכסף או הכלים שנתנו לו לשמירה, יהיה חייב בתשלום פיצוי לבעל הנכס. במקרה שהנכס אינו שווה פרוטה, גם אם פשע אינו חייב בשיפוי.
שומר רשאי לבצע כל פעולה דחופה ובלתי צפויה, חוקית, לשם שמירה על הנכס ומניעת נזק לנכס כאילו נתן לו בעל הנכס הרשאה לעשות כך. שומר בשכר פטור מאחריות על אובדן או נזק לנכס אם לא יכול היה לחזות מראש את הנזק או למנוע את הנזק שנגרם משימוש רגיל בנכס לפי תנאי שמירתם. אחרת, יהיה השומר אחראי על כל נזק שנגרם לנכס הנשמר.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
